תַּחֲזִית 

וְהָעֵצִים הִתְחַזּוּ לְוִילוֹן שֶׁהֻנַּח עַל רַגְלֶיהָ

כִּי הֶעָלִים מָשׁוּ מִלִּבָּהּ אֶת טַל אָבְדָנָהּ

אֲנִי הִנַּחְתִּי גֶּזַע כָּרוּת עַל שַׂעֲרוֹתֶיהָ

כִּי שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ

בְּחַדְרָהּ לֹא יִצְמַח יוֹתֵר מִפֶּרַח אֶחָד

הִיא קָרְאָה לִי מֹשֶׁה

כִּי אָהַבְתִּי לְהַדְבִּיק עָלִים לִשְׂפָתֶיהָ

כָּךְ הֶבֶל הָפַךְ לָרוּחַ

וְשַׁלֶּכֶת נִמְסְרָה לַחֹרֶף

אֲבָל שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ

בְּחַדְרָהּ לֹא יִצְמַח יוֹתֵר מִפֶּרַח אֶחָד

הִיא לֹא קָרְאָה לִי

מִתַּחַת לְאַדְמַת הַשְּׂמִיכָה

רִגְבֵי צְלִילִים נוֹרוּ אֶל עוֹרוֹת הַקִּיר

וּכְשֶׁהַיָּרֵחַ הֵאִיר

רָאִיתִי לָרִאשׁוֹנָה אֶת רֶחֶם הַחַיָּה

שֶׁאֵלֶיהָ נִתְפַּרְתִּי

אֲבָל שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ

בְּרַחְמָהּ לֹא יִצְמַח יוֹתֵר מִפֶּרַח אֶחָד

שָׁוְא