לְכָאן 

לֵךְ, לֵךְ תִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל שֶׁלָּהּ

אֶת הַקּוֹל הַמֵּת

אֶת הַקּוֹל הַמּוּמָת

לֵךְ, לֵךְ תַּבִּיט בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ

בְּחַיֶּיךָ הַמֵּתִים

בְּחַיֶּיךָ הַמּוּמָתִים לְאַט

לֵךְ, רְחַק עַד אֵין אֹפֶק

עַד קַו הָאֹפֶל

וְנַסֵּה עַכְשָׁו לִנְשֹׁם.

אֵיךְ? הָאֲוִיר חוֹנֵק?

מָה? לֹא יָכֹל כְּבָר לְדַבֵּר?

קַו הָאֹפֶל שָׁם סוֹגֵר?

סַפֵּר –

אַתָּה שָׂמֵחַ עַכְשָׁו יוֹתֵר?

מָה?

לֹא בְּרוּרָה הַלְּחִישָׁה

כֵּן..

הַדֶּרֶךְ לְכָאן עוֹדֶנָּה פְּתוּחָה